GAZA: FOREIGN & HOSTILE ENTITY

קמפינג במעבר ארז

פורסם: יום שני, 3 במאי 2010

המחאה בת אחד עשר הימים של אחמד סבח, אשר שוחרר מהכלא הישראלי ביום רביעי ה-21.4.10 ונלקח לרצועת עזה – למרות שביתו, אישתו ובנו נמצאים בטול כרם – מציב אתגר מעניין לשליטה הישראלית על הגבולות ועל רישום האוכלוסין של השטח הפלסטיני הכבוש. מר סבח הקים מחנה במעבר ארז ומסרב להיכנס לעזה, במחאה על סירובה של ישראל לאפשר לו לחזור לביתו שבגדה המערבית. שלטון החמאס, בתורו, הודיע שלא ירשה לו לחזור לעזה, על מנת שלא יסייע למדיניות הישראלית של הרחקת פלסטינים מהגדה המערבית.

מר סבח, אשר מיוצג ע”י המוקד להגנת הפרט, נלקח לעזה במסגרת מדיניות שמטרתה להרחיק מהגדה המערבית פלסטינים שכתובתם במרשם האוכלוסין הנשלט ע”י ישראל, היא עזה. מדיניות זו התחזקה על ידי צו צבאי חדש המעניק לצבא סמכויות נרחבות להרחיק ולבצע מעצרים.

סירובו של מר סבח להיכנס לעזה – וסירובו של שלטון החמאס לקבל אותו – פותחים צוהר לבחון את מדיניות המסרים הכפולים של ישראל בנוגע לשליטה בעזה. מצד אחד, טוענת ישראל שהיא סיימה את הכיבוש ברצועת עזה, שהרצועה היא ישות “זרה” ואף “עוינת”, ואין לה כל אחריות על 1.5 מיליון תושביה. מצד שני, ישראל קבעה, עבור ישות “זרה” זו, שמר סבח הוא “תושב” שלה (באמצעות השליטה הישראלית על מרשם האוכלוסין הפלסטיני) ושישראל יכולה לחייב אותו לחיות שם (באמצעות השליטה שיש לישראל על גבולות עזה).

מעבר ארז. מקור: אקטיבסטילס

ניתן להשוות את התסבוכת שבה נמצא מר סבח עם זו של פלסטינים שנכנסו לגדה המערבית דרך ירדן, אבל ישראל מסרבת “להכיר” בתושבותם ולהנפיק להם תעודות זהות פלסטיניות. ישראל לא מנסה לגרש אותם לירדן, מפני שהיא אינה יכולה להכתיב מיהו אזרח ירדני ואין ביכולתה לחייב את ירדן, מדינה ריבונית, לקבל מגורש. אך לא כך לגבי עזה, שהיא חלק מהשטח הפלסטיני הכבוש, שם ישראל קובעת מיהו תושב פלסטיני ומפעילה את שליטתה כדי להכתיב איפה הוא או היא רשאים לחיות (במקרה של מר סבח – עם הצלחה חלקית בלבד עד כה).

Gaza Gateway יוסיף בקרוב לעדכונים השבועיים שלו נתונים על תנועת אנשים דרך המעברים של רצועת עזה – וללא ספק נכלול נתונים על אלו שנתקעו באמצע.